רימון תאוריה והכנה

7

שם המודוס    שורש הסולם (ללא סימני היתק)    יחס למז'ור/מינור
יוני    דו־דו    מז'ור
דורי    רה־רה    מינור עם הגבהת מדרגה 6
פריגי    מי־מי    מינור עם הנמכת מדרגה 2
לידי    פה־פה    מז'ור עם הגבהת מדרגה 4
מיקסולידי    סול־סול    מז'ור עם הנמכת מדרגה 7
אאולי    לה־לה    מינור (טבעי)
לוקרי    סי־סי    (פריגי עם הנמכת מדרגה 5)

מודוסים הם סולמות מוזיקליים עליהם הושתתה המוזיקה של ימי הביניים והרנסאנס (מודוס משמעו מודל/תבנית ביוונית). בעידן הטונלי (החל מהמאה ה־17) השימוש בהם במוזיקה מערבית פחת. כיום משתמשים במודוסים בעיקר במוזיקה ערבית, בפלמנקו, בג'אז, בחזנות ובמוזיקה קלאסית מודרנית. מודוסים שונים שימשו בזמר העברי המוקדם. כמו כן, מודוסים משמשים גם במוזיקה לסרטים ויוצרים מצבי אווירה ייחודיים שלא קיימים בסולם מז'ורי או במינורי הרגילים. המודוסים מחלקים לשתי קבוצות: מודוסים מז'וריים ומודוסים מינוריים. כך אפשר לאמוד את השינויים בהם לעומת הסולם המז'ורי והמינורי ביתר קלות. המודוסים המז'וריים הם: יוני, לידי ומיקסולידי; המודוסים המינוריים הם: דורי, פריגי ואאולי. מודוס יוצא דופן הוא המודוס הלוקרי, הוא נקרא "סולם חצי מוקטן", משום שהדרגה הראשונה, השלישית, החמישית והשביעית שלו יוצרות אקורד חצי מוקטן (המדרגה החמישית בלוקרי מונמכת).

טון - טון - חצי טון - טון - טון - טון - חצי טון ( כשהשורש לסולם הוא דו: דו, רה, מי, פה, סול, לה, סי, דו). 

טון - חצי טון - טון - טון - טון - חצי טון - טון (כשהשורש לסולם הוא רה: רה, מי, פה, סול, לה, סי, דו, רה).

חצי טון - טון - טון - טון - חצי טון - טון - טון (כשהשורש לסולם הוא מי: מי, פה, סול, לה, סי, דו, רה, מי).

טון - טון - טון - חצי טון - טון - טון - חצי טון (כשהשורש לסולם הוא פה: פה, סול, לה, סי, דו, רה, מי, פה).

כינוי לספירת הקווינטות אשר מתחילה בצליל מסוים ומסיימת בו (כבמעגל). בנוסף, מעגל הקווינטות הוא דרך לזכור את מספר סימני ההיתק בסולמות מז'וריים ומינורים ואת סדרם.

מעגל הקווינטות מתחיל בדו מז'ור (ללא סימני היתק) (או לחלופין לה מינור), המסומן במקום שנמצאת השעה 12 בשעון. מצד ימין שלו יופיעו לפי הסדר שמות הסולמות עם הדיאזים ובצמוד אליהם מספר סימני ההיתק שלהם. מצד שמאל שלו יופיעו שמות הסולמות עם הבמולים ובצמוד אליהם מספר סימני ההיתק שלהם. המרווח בין כל סולם לזה שמימינו הוא קווינטה זכה (שלושה טונים וחצי) ומכאן שמו: מעגל הקווינטות.

במקומן של השעות 5-6-7 בשעון ישנה תופעה של התנגשות בין הסולמות עם הדיאזים לסולמות עם הבמולים (בתמונה חסר דו (C) במול ליד ה-B במקום של השעה 5). יוצא שבכל "תא" ישנם שני סולמות שנשמעים זהים. נוצר מצב של אנהרמוניה בין שני הסולמות. כך לדוגמה דו דיאז מז'ור (C#M) ורה במול מז'ור (DbM) נמצאים באותו "תא" וכשהם מנוגנים הם נשמעים זהים.

כמו בתמונה.

סולם מז'ורי (בעברית: סולם רביב) הוא אחד מהסולמות הדיאטוניים אשר מקורם במוזיקה מערבית. הסולם המז'ורי הוא המודוס היוני, שהשתמר מתקופת יוון העתיקה. הסולם בנוי משבעה תווים על המרווחים הבאים מצליל היסוד (שנותן את שם הסולם): פרימה זכה, סקונדה גדולה, טרצה גדולה, קוורטה זכה, קווינטה זכה, סקסטה גדולה, ספטימה גדולה, ואוקטבה זכה (שהיא צליל היסוד, רק גבוה יותר). אפשר לקצר זאת בהופעת כל המרווחים הלא זכים בצורה גדולה. המאפיין העיקרי של הסולם המז'ורי לעומת המינורי הוא הטרצה הגדולה. מבחינה טכנית ניתן לראות את הסולם כבנוי מזוג טטרקורדים עוקבים שכל אחד בנוי כך: טון, טון, חצי-טון. אם מסתכלים בפסנתר על הסולם המז'ורי, ומתחילים מדו, אז כל הצלילים יהיו על הקלידים הלבנים: דו, רה, מי, פה, סול, לה, סי ודו.